האם אני באמת מכירה איך הורי טיפלו בקונפליקטים בינהם? האם אני רוצה ללכת בדרכם של הוריי? אם לא, איך אדע מה הדרך? אני יכולה לומר לעצמי: "לא אהיה כמו אמי" או "לא אהיה כמו אבי". זה בר ביצוע? האם אצליח להתחבר לתת-מודע שלי ולא לחזור על דפוסי התנהגות של אמי ואבי? כמו מי אהיה? אני צריכה לבחור מישהו ספציפי? יש אידיאל? אולי שכשהייתי ילדה, הערצתי את הוריה של החברה שלי וראיתי בהם אידיאל של אושר זוגי עלי אדמות. הם צחקו אחד עם השניה והיו נינוחים וסבלניים. המגניבות שלהם כבשה אותי ואמרתי לעצמי: "זו הנוסחה לאושר! היא ולא אחרת!". אך האם הם באמת היו זוג מאושר כמו שחשבתי בזמנו? מה עלי לעשות בשביל להיות כמוהם? אני לא רוצה לחשוב שיש דוגמא אחת לאידיאל שאליו צריך לשאוף.

 

אנחנו גם נוטים ללמוד מניסיוננו בתחום הזוגיות. קורה שאת נפרדת מאדם מסויים ומצטערת על כך, אך הרכבת כבר נסעה. הוא התגבר עליך ובונה חיים עם מישהי אחרת. זה מאוד כואב לך. אך האם יעזור לך להיצמד בכל הכוח לבן זוגך הבא, בתקווה שלא תחזרי על הטעות הכואבת מן העבר? קורה גם שאתה גורר יחסים עם בת הזוג בהתעלמות מאדישות הדדית מוחלטת שנוצרה בינכם זה מכבר, בתקווה שהדבר ישתנה עם קרות אירועים מסויימים בעתיד (חתונה, ילדים וכו'). אחרי זמן מה, דרככם נפרדות בצורה מאוד ערסית והורסת. אתה מתוסכל ופגוע. שואל את עצמך, מה אני צריך את כל הכאב הזה? כתוצאה, אתה תובע מעצמך ממלוד מניסיונך המר ו"חותך" כל קשר זוגי שיש בו ניצוצות של קשיים. קשיים בזוגיות נתפסים בעיניך כמשהו רע ופוגע שצריך להימנע ממנו. 

 

וודאי עקבתם אחר חוט המחשבה שלי: יש הרבה מוקשים בבחירת העמק השווה בזוגיות. את מביאה את עצמך, את משפחתך ואת ניסיונך לזוגיות. גם בן זוגך. לך יש תקוות, רגשות, פחדים ואכזבות. גם לבן זוגך. אני לא מאמינה שיש 10 או 5 דברים שעליכם לעשות בשביל לנהל זוגיות טובה. ולמה זה תמיד מספר עגול של דברים שצריך לעשות? ג'ורג' קרלין המנוח וודאי היה אומר על זה שמספר 10 נבחר כאקט שיווקי ותו לא. 

 

אני מציעה לבחון את כל העסק מההתחלה. תחשבו על הקשר הזוגי שלכם. איזה נפלא ומאתגר זה להיות בן או בת זוג, נכון? אף פעם לא משעמם, תמיד יש אתגרים חדשים ומעניינים. תמיד נחמד לפתור חידות ולהתגבר על קשיים ביחד. אילו אתגרים עומדים לפניכם ואיך אתם מטפלים בהם? אם יש משהו שתוקע אתכם באותו מקום סביב קושי מסויים, תשאלו את עצמכם האם יש לכם, כיחידים וכזוג, "צריכים" שאותם אתם מביאים לזוגיות שלכם (מלשון "צריך"). מהם ומה מקורם? איפה למדתם שככה צריך? האם ככה היה במשפחה שלכם? האם זה ההפך הגמור ממה שראיתם בבית? האם אתם רוצים אחרת? ניסיתם אחרת? מה יקרה כשתנסו אחרת? כולנו חיים עם קביעות שכאלה שתוקעות אותנו במקום, ולא תמיד מודעים לכך. 

 

דוגמאות ל"צריכים":

- היא צריכה להבין בעצמה מה עובר עלי כשאני כועס

- הוא צריך לדעת מה עושה לי טוב במיטה

- אנחנו לא צריכים לדבר על מה שחוויתי במשפחת המוצא שלי, כי זה לא רלוונטי

- צריך להימנע מריבים כי ככה נוהגים במשפחות הכי טובות

- אם רבים, צריך להסתיר את זה מהילדים

- אם בוגדים, אין סליחה ואין מחילה, וכו'

 

תהיו כנים עם עצמכם. ותהיו סקרנים כשאתם שואלים את עצמכם את השאלות האלה. אל תשאלו מהמקום של שפיטה או ביקורת או השוואה אחד לשני. אלא תנסו לעשות את זה ממקום נייטראלי של סקרנות. כאילו אתם שואלים מישהו איזה דגם אותו הכי טוב בעיניו, למה הוא הכי טוב בעיניו, מה היתרונות והחסרונות שלו, האם ניסה דגמים אחרים, מה היתה חוויתו, וכדומה. אם יש לכם אלמנטים של תקיעות בזוגיות, ייתכן שה"צריכים" הם אלה שגורמים לכך. הרי לא נולדנו עם האמונות הללו. אם תלמדו על מקורן של האמונות האלה אצלכם ואצל הפרטנר שלכם, תוכלו להבין ולנתח כמה מהדברים שקרו עד עכשיו. בנוסף, תוכלו לגלות יותר אמפתיה והבנה כלפי הפרטנר שלכם כיוון שתבינו למה הוא נוהג כפי שנוהג. דברו על האמונות שלכם. תפתחו. לא מדובר כאן בתרגיל של שעה-שעתיים בשעת הערב, אלא מדובר בהליך הדרגתי במהלכו יתרחשו תגליות קטנות וגדולות ופתאום תשימו לב אליהן. מה תרצו לעשות עם התגליות הללו?

 

הבנה זו מתנה גדולה. לעצמך ולאחר.

 

מיקה.